ניר ביטון
שער רציף – השער שבו נסחר הדולר האמריקאי מול השקל; השער משתנה בכל רגע נתון (בכל אלפית שנייה).
צמד המטבעות (דולר-שקל) נסחר כל עוד קיים יום ערך של בנק ישראל (לדוגמה, ביום כיפור אין מסחר בשקל ולכן השער אינו משתנה). תנאי נוסף הוא מסחר בדולר; אם באותו יום אין מסחר בדולר (ימי ראשון), לא יתקיים מסחר בדולר-שקל.
לפיכך, השער הרציף הוא שער המשתנה בכל רגע נתון, החל מהלילה שבין ראשון לשני ועד ליום שישי בערב (שעון ארה"ב).
השער הרציף משתנה 24 שעות ביממה, החל משעות המסחר בניו זילנד ואוסטרליה ועד לסיום המסחר בחוף המערבי של ארה"ב.
כמובן, בשעות המסחר בישראל המסחר בדולר-שקל יהיה הער ביותר, אך לא בהכרח התנודתי ביותר.
מה קובע האם השער הרציף יעלה או ירד? כוחות השוק בלבד!
אם יש ביקוש – השער יעלה; אם אין ביקוש, השער ככל הנראה ירד (או לא ישתנה).
שער יציג – השער הנקבע על ידי הבנק המרכזי בישראל (בנק ישראל) לפי נוסחה המחשבת את התנודות והשערים בין השעות 13:15–15:15; הוא מתפרסם מדי יום בשעה 15:30.
למה צריך שער יציג? כדי להשוות תפוחים לתפוחים. מה הכוונה – האם אני יכול לומר שהיום, בהשוואה לאתמול, שער הדולר-שקל עלה או ירד? בהשוואה לאיזו שעה? יתכן שהיום בשעה 09:00 שער הדולר-שקל היה גבוה יותר מאשר אתמול בשעה 16:00, ובמקביל היום בשעה 19:00 הוא היה נמוך יותר מאשר אתמול בשעה 02:45. מבולבלים? גם אנחנו.
איך נדע? נשווה את השער בשעה 15:30 לשער בשעה 15:30 יום אחר יום, או בקצרה – נשווה בין השערים היציגים שקבע בנק ישראל. זו תהיה האינדיקציה שלנו האם שער החליפין דולר-שקל עלה או ירד בהשוואה לאתמול.
השער היציג אינו אומר דבר מעבר לכך; אין לייחס לו חשיבות רבה מדי.
נקודה חשובה שכדאי לזכור – לבנק ישראל יש נטייה להתערב בשוק המט"ח בישראל באמצעות רכישת דולרים בשוק המט"ח הבין-בנקאי.
מה זה אומר? כדי להעלות את שער הדולר-שקל, בנק ישראל פונה אל הבנקים המקומיים (לאומי/פועלים/דיסקונט וכו') וקונה מהם דולרים.
מה קורה לאחר מכן? לבנקים חסרים דולרים והם נדרשים לקנות אותם בחזרה – רק במחיר גבוה יותר.
למה גבוה יותר? כי הביקוש גבוה יותר – הרי בנק ישראל אינו קונה $10,000,000 אלא סכומים גדולים בהרבה – $300,000,000 ויותר. וכך נוצר מצב שבו בנק ישראל מתערב למעשה בקביעת שער הדולר מול השקל כראות עיניו.
בדקנו את הנושא – לקחנו את כל העברות Covercy בשנת 2017 ובתחילת 2018 בדולרים, אשר כמובן מתבצעות בשער הרציף (הנתון לשינוי על ידי כוחות השוק), והשווינו אותן לשער היציג באותו יום מסחר (כל השערים הרציפים לפי העברות באותו יום לעומת השער היציג באותו יום).
ומה מצאנו? ב-60% מהמקרים השער היציג היה גבוה מהשער הרציף – ולא רק במעט. בממוצע, בכל פעם שהשער היציג היה גבוה מהשער הרציף, הוא היה גבוה ב-0.2%. לעומת זאת, כאשר השער היציג היה נמוך מהשער הרציף, הוא היה נמוך ב-0.0004% בלבד בממוצע.
תוצאה זו מוטה לטובת השער היציג, ככל הנראה בשל התערבות בנק ישראל בשוק.
לכן, מבחינה סטטיסטית, קניית דולרים בשער היציג תהיה יקרה יותר מקניית דולרים בשער הרציף.



