בסיום מדריך זה תגדירו את ההסכמים שעליהם המשקיעים חותמים בעודם מתקדמים בגיוס ההון שלכם: NDA אופציונלי שעליו הם חותמים בדף הנחיתה של המשקיע לפני שנחשף תוכן עסקה מוגן, והסכם ההרשמה (subscription) שעליו הם חותמים כדי להתחייב. תדעו כיצד לבחור, ליצור, לשכפל ולעשות שימוש חוזר בכל תבנית, אילו שדות מיזוג כל סוג יכול לשאת, והיכן המשקיעים נתקלים בהם.
Note
הגדרת הסכמי גיוס הון היא משימה של ה-GP. נדרשת לכם גישה למרחב העבודה של המשרד שלכם ולגיוס ההון שאתם מגדירים, וההחזקה (holding) וסוגי המניות שלה צריכים להיות קיימים כבר. תבניות הסכם משויכות להחזקה, ולכן הגדירו אותן בהחזקה שעבורה אתם מגייסים. אם פעולה אינה זמינה, בקשו ממנהל מרחב העבודה להעניק לכם גישה.
שני סוגי ההסכמים והיכן מגדירים כל אחד מהם
Covercy One משתמשת בשני סוגי תבניות הסכם בגיוס הון, ואת כל אחד מהם מגדירים במקום אחר:
- NDA — הסכם סודיות אופציונלי שעליו המשקיע חותם בדף הנחיתה של המשקיע לפני שנחשף התוכן שהגנתם עליו. מגדירים אותו תחת Setup → Investor Flow בשלב Opportunity.
- הסכם הרשמה (subscription) — ההסכם שעליו המשקיע חותם כדי להירשם להצעה, ומוצג בשלב החתימה של תהליך ההשקעה. מגדירים אותו תחת Setup → Agreements.
Note
שני סוגי ההסכמים משתמשים באותו בורר תבניות משותף, שמציע תמיד שלוש פעולות: בחירת תבנית קיימת מאותו סוג עבור ההחזקה הנוכחית, יצירת תבנית חדשה, או שכפול תבנית מאותו סוג מהחזקה אחרת. בכל מסלול שתבחרו, התבנית שיצרתם או שכפלתם מופיעה ברשימה והופכת לבחירה הפעילה בלי רענון ידני של הדף. כאשר שני הבוררים נמצאים באותו דף, כל אחד מהם מגיב רק לסוג התבנית שלו, ולכן יצירת תבנית הרשמה לעולם אינה משנה את בחירת ה-NDA שלכם.